כך תאמרי ביי ביי לדיאטות,
תשקמי את מערכת היחסים שלך עם גופך ועם האוכל
ותגיעי למשקל הטבעי והבריא שלך בשמחה
- אופירה שאול חושפת את גישת 'חופש מאוכל' שהוציאה מאות נשים לחופשי -
נעים להכיר, שמי אופירה שאול וכבר 3 עשורים, מאז שפיתחתי את שיטת חופש מאוכל
בעזרתה ירדתי 20 ק"ג והגעתי למשקל הטבעי של הגוף שלי, עליו אני שומרת עד היום,
אני מלווה בדרך זו נשים נפלאות ששבעו מדיאטות ומחפשות דרך אחרת לחזור למשקל הטבעי שלהן
ובעיקר לחזור לאהוב את עצמך ואת גופן, ולחזור להנות מאכילה ללא רגשות אשמה.
ניתן לומר שאני מלמדת את אותן נשים לחזור לחשוב כמו רזות.
פעמים רבות פונות אליי נשים שכבר מבינות שדפוסי האכילה הם שמסבים להן כאב וסבל,
אולי אפילו יותר מן ההשמנה עצמה.
אלו הנשים שמתחילות את התהליך ב"פור" אדיר (יתרון) - משום שהן עברו את הצעד הראשון
ההכרה בכך שהמשקל, האכילה והמאבק המתלווה אליה אינם יכולים להפתר בעזרת עוד דיאטה-ספורט-ספירת קלוריות.
הדיאטות ותכניות התזונה להרזיה המורות מה מותר לאכול ומה אסור או לא כדאי,
או כל תכנית של אכילה קפדנית המוכתבת מבחוץ ולא מבחירה אישית שתואמת את טעמך האופטימלי –
מנציחות את המאבק והסבל, מעוררות רגשות קיפוח ומובילות לכישלונות צורבים בזה אחר זה.
גם אם תצליחי לרזות באמצעות אותן תכניות, הסיכוי שתוכלי ליהנות מאוכל כמו שתמיד חלמת
או ליהנות באמת מגופך הרזה לאורך זמן הוא קלוש ביותר (כיום מקובל לדבר על 3%),
וגם על זה תצטרכי להיאבק.
זאת משום שהפחד להשמין נותר בעינו,
וכך גם הקושי להתאפק ולהתמיד לאורך זמן באכילה של המאכלים ה'נכונים' בכמויות ה'נכונות'
ההבדל המשמעותי בינך לבין נשים שאוכלות-הכל-ונשארות-רזות
הוא לא בגנטיקה, לא בקצב חילוף החומרים
וגם לא ביחס בין הקלוריות הנכנסות ליוצאות!
ההבדל הוא בכך שהן חושבות רזה
מהי ח ש י ב ה ר ז ה ?
שלום עם גופך
אנחנו רגילות לראות בגוף שלנו סמל סטטוס חיצוני, שצריך להיראות טוב ולתפקד לפי הנורמה.
לא נהוג לדבר על הגוף כעל מכונה מדהימה שיודעת בדיוק מה טוב עבורה,
או כעל מקור ידע שביכולתו להעניק לנו אושר ובריאות.
כשאנחנו חושבות על הגוף שלנו, מה אנחנו יודעות? שהוא לא טוב כי הוא לא רזה מספיק.
התפיסה הזאת הולידה הן את האכילה הרגשית והן את דיאטות ההרזיה שמנסות לרסן אותה.
אף אחד לא לימד אותנו שהגוף הוא שצריך לקבוע מתי אוכלים,
בדיוק כמו שהגוף קובע מתי הולכים לשירותים.
לא נלך לשירותים אם אין לנו צורך בכך, אז למה אנחנו עושות זאת עם אוכל?
כי אוכל הוא כיף, כי אוכל הוא נעים, כי אוכל הוא טעים, כי אוכל הוא זמין מאוד.
כי אוכל לא מותח עלינו ביקורת. הוא זמין לנו לנחמה, לסיפוק מידי,
לפינוק שאנחנו זקוקים לו, וקל מאוד לאכול ולספק את הצרכים החסרים גם כשלא רעבים.
אנשים אוכלים יותר מדי מכל הסיבות האלה – ולא כי משהו לא בסדר אצלם.
גם אם יש לך ביקורת רבה על הגוף שלך –
הוא עדיין יודע בדיוק כמה אוכל הוא צריך, איזה אוכל ומתי.
זו יכולת שאי אפשר להרוס.
מה שהתקלקל אחרי שנים ארוכות של דיאטות והקשבה לקולות חיצוניים
הוא היכולת שלך להקשיב פנימה –
לתקשר עם גופך ולהיענות לצרכיו. ואת היכולת הזאת יש באפשרותך לשקם.
בחופש מאוכל אנחנו לומדים מחדש לנהל תקשורת מדוייקת עם גופינו.
מחליפים את התקשורת ההרסנית והמדכאת עם הדיאטה, בתקשורת עם עצמנו.
טבעי לכל אדם לאכול לפי צרכיו הפיזיים, בעזרת הקשבה למנגנון הרעב והשובע שלו.
זהו מנגנון מולד ככל מנגנון אחר בגוף, שתפקידו להדריך אותנו באופן טבעי ומדויק
כיצד להיענות לצורכי הגוף.
הגוף, שהוא מכונה משומנת ויעילה, מאפשר לנו לדעת באמצעות שחרור הורמונים שונים
מתי הוא זקוק לאוכל – הדלק שלו – ומתי להפסיק לאכול (מתי 'מכל הדלק' מלא).
זו אחת המיומנויות המרכזיות שמלמדת גישת 'חופש מאוכל'.
את לומדת להכיר מחדש את מנגנון הרעב והשובע שנולדת איתו,
וכך את יכולה לזהות את תחושת הרעב ואת תחושת השובע על גוניהן השונים,
ובאופן טבעי ונינוח – להיענות להן.
את מתרגלת אופן אכילה שאני מכנה 'אכילה מוקשבת',
וזו מאפשרת לך להתבונן ולפתח מודעוּת לדרך שבה את מזינה או לא מזינה את עצמך.
תביני אילו סיבות ומצבים מובילים אותך לאכילה מופרזת או לא רצונית.
בעקבות זאת תוכלי גם להתחיל לחשוב אחרת על הדרך שבה את מזינה את עצמך
(כלומר מערכת היחסים שלך עם האוכל ועם האכילה),
ותוכלי להבין איך אותו מנגנון משתקף בתחומי חייך השונים
בגישת חופש מאוכל את עומדת לגלות שהגוף שלך
הוא החבר והשותף הטוב ביותר בתהליך החזרה למשקל טבעי
בחירת מערכת ההפעלה
המרחב שבו מתבצעת העבודה החשובה ביותר בתהליך הזה נמצא בתודעה.
שיטת 'חופש מאוכל' מבוססת על הרעיון שהאמונות או דפוסי החשיבה שלנו
הם שיוצרים את המציאות שאנחנו חיים בה.
הרעיון שאמונות יוצרות מציאות אינו חדש. את בוודאי מכירה אותו מתחומים אחרים.
עם זאת, אני יודעת שלרוב האנשים קשה להאמין
שאותו רעיון תקף גם בתחום של הרזיה ושחרור מאכילה רגשית.
לא קל לקבל את הרעיון שהרזיה או השמנה נובעות מהמחשבות;
הוא אינו פופולרי בחברה שלנו.
האמונה הרווחת עודנה נסמכת על המחקרים המדעיים המקובלים,
שבהם הוכח מה גורם להרזיה ולהשמנה, והגורם אינו בהכרח דפוס המחשבה.
ללא עבודה תודעתית, גם אם המשקל יורד, החשיבה השמנה נותרת בעינה;
והגוף, שתמיד מתאים את עצמו לרמת התודעה שלך, מעלה בכל פעם מחדש את הקילוגרמים שירדו.
אנחנו מחזיקות בשורה ארוכה של אמונות לגבי המשקל שלנו, כמו -
- אני לא אהיה רזה כי אין לי כוח רצון
אגב, לנשים רזות באופן טבעי אין את האמונה הזו כלל,
אבל הן גם לא מחזיקות באמונה ההפוכה "אני רזה כי יש לי כוח רצון"
למעשה, הן כלל לא קושרות בין משקלן לבין כוח רצון.
כך שהמטרה שלך היא לבחון מהן האמונות שמשרתות אותך ומהן המעכבות,
לבחור מחדש ולחווט מחדש את המוח לחשיבה רזה.
דווקא מערכת היחסים שלך עם האוכל – שאת כל כך מיואשת ממנה,
שגורמת לך מורת רוח רבה עד כדי כך שאת רוצה לתקן אותה עכשיו ומיד –
היא שיכולה להוביל אותך למהות החיים שלך.
כשתביני את ה'שפה' של מערכת היחסים שלך עם האוכל, וכשתהיי מוכנה להיות פתוחה וסקרנית לגביה,
אזי תוכלי לראות בה מתנה במקום קללה ולחזור הביתה, לעצמך.
סוף לאכילה הרגשית
לאורך כל החיים נצטרך להתמודד עם מצבים מאתגרים וכואבים – אלו החיים.
וזהו, באופן פרדוקסלי, גם מקור הצמיחה שלנו.
ב'חופש לאוכל' אנחנו מנתקות את הקשר בין הקושי או הכאב שאנו חוות
לבין התגובה האוטומטית שלך – לפנות לאוכל;
כך אנחנו לומדות לאכול כדי להזין את הצרכים הפיזיים של הגוף ולא את הרגש.
אכילת יתר קשורה באופן ישיר לאופן שבו את חווה את חייך, למידת הסיפוק והמשמעות שיש בהם.
אם אינך דואגת לספק את עצמך בתחומים הרצויים לך, להעניק לעצמך זמן ומקום להתבטא,
לא מפתיע שאת 'גונבת' סיפוקים 'אסורים' של אוכל
זו גם דרך נפלאה ללמוד על עצמך ולחזור לאהבה עצמית.
אם את באמת רוצה להצליח לאכול רק כשאת רעבה, רק כשהגוף שלך זקוק לדלק,
יהיה עלייך לתת מענה לצרכים העמוקים ביותר שלך,
כולל הצורך להתפנק, להתנחם או להעניק לעצמך מנוחה ופסק זמן כשאת זקוקה לכך.
יהיה עליך ללמוד לוותר על הביקורתיות בחייך (במיוחד שלך כלפי עצמך)
להביא יותר חמלה, הכלה, וראיית הטוב שבך -
כשם שביקורת מחלישה את כוחה של המחמאה, מחמאות יכולות להחליש את כוחה של הביקורת.
מרבית הנשים בתכנית מגיעות כדי להגיע למשקל היעד,
אך מרוויחות הרבה יותר. מרוויחות את עצמן
הדרך שבה את מתייחסת לאוכל, הדרך שבה את אוכלת, היא הדרך שלך להתחבר פנימה.
מערכת היחסים שלך עם האוכל פותחת לך דלת למרחב שבו את יכולה להכיר את העצמי הפנימי שלך:
את האמונות והדפוסים שלך, את הרגשות והתחושות, את הרצונות והמאוויים.
היא פותחת אותך לראות את קשת האפשרויות כדי לבחור ולחיות את החיים שאת רוצה
הסיפור של דנית
"רוב החיים שלי הוכתבו במידה רבה על־ידי המשקל שלי ועל־ידי מה שקראתי לו 'ההתמכרות שלי לשוקולד'. אני לא ממש זוכרת מתי התחילו לשים לב במשפחה שלי כמה אני אוכלת ומתי, אבל בערך בגיל עשר המחמאות וההתפעלות שהייתי רגילה לקבל כל הזמן מההורים שלי הפכו לביקורת על האכילה ועל הגוף שלי. בשלב הזה כבר הייתי שמנה באמת. הרגשתי שמנה, חשבתי כל היום על הממתק הבא ומאיפה אשיג אותו, הרגשתי שהגוף שלי פגום ומכוער, והרגשתי שונה מכולם ולא רצויה.
היום אני כמעט לא חושבת על אוכל כשאני לא רעבה; אני יכולה לסרב בקלות למאכלים טעימים אם אני שבעה; אני יכולה לשכוח במגירה חצי חטיף שוקולד או חבילת קליק כריות לא גמורה; אני יכולה לשבת לבד במסעדה, להתענג על האוכל בלי להרגיש בושה, וגם להשאיר שני ביסים בצלחת. זה החופש שיש לי עם אוכל היום, ואני כל כך מאושרת בחופש הזה. לפעמים אני אוכלת קצת יותר, לפעמים קצת פחות – אני פשוט לא עסוקה בזה ולא מוטרדת מזה. אבל אני בהחלט מתבוננת ומתעניינת בכל זה. יש לי עדיין אכילה רגשית פה ושם, בעיקר בערב, אבל כיום אני רואה באכילה הזאת סימן ברור לכך שמשהו שאני עדיין לא מוכנה להתמודד איתו עולה אצלי, ואני מתבוננת, ומתרגלת שם אכילה לפי צורכי הגוף כדי להתמודד עם הקושי הרגשי."
מפת הדרכים של 'חופש מאוכל'
וואו, כל הכבוד שהגעת עד לכאן.
אני מבינה שאת רצינית לגבי שיקום מערכת היחסים שלך עם האוכל :)
אני יכולה לעזור בזה.
את בוחרת מה תרצי להמשיך ולקבל ממני
(אפשר לבחור יותר מאופציה אחת)
חשוב למלא את הפרטים שלך, כדי שאדע לאן לשלוח
נשים כמוך שעברו את תכנית 'חופש מאוכל'
אחרי כל כך הרבה שנים של מאבק,
זו הקלה לחיות בדרך חדשה זו
שנים הייתי במערכת יחסים לא-בריאה עם אוכל ועם הגוף שלי, במאבק מתמשך ובמעגל של בושה ואשמה ללא יכולת לצאת ממנו. עזרת לי 'לתכנת מחדש' את האופן שבו אני מייחסת לאוכל, לאכילה, לגוף שלי - בדרך חיובית, נטולת בושה ואשמה. אחרי כל כך הרבה שנים של מאבק זו הקלה לחיות בדרך חדשה זו!
ליסה ציגל
אני לא במאבק
רציתי להודות לך על עולם שלם שזכיתי למלא עצמי בו בזכות העבודה שלי אתך. התחברתי לידע הנכון והבריא שקבלתי ממך. אני אוכלת אחרת לגמרי מאז. אכילה שהיא כיף, ללא המנעות וללא חסכים, ואני לא במאבק! וגם ירדתי במשקל.
מה שחשוב, שטוב לי, ורואים את זה
זיוה למדן
זו הזדמנות נדירה שפתחת בפניי
מתרגשת להיות סוף סוף מהעבר השני - כמשתתפת ולא כקוראת מבחוץ. וחייבת לומר שכבר אחרי שני מפגשים ראשונים אני מרגישה איך נוצר בי איזשהו שקט פנימי שמאפשר לתהליך לתפוס תאוצה, כאילו שהדברים קורים מעצמם רק מעצם ההכרה בהם.
זו הזדמנות נדירה שפתחת בפניי! ממליצה לכל אחת לזכות לכך...
ליהיא כרמי
הגעתי לחופש אמיתי
תמשיכי להיות אישה מדהימה ולעשות עבודת חסד ולסייע לאנשים. אני תמיד מודה לך על כל הטוב שתרמת לי.
אני כיום יכולה להגיד שהגעתי לחופש האמיתי ואני שלמה עם עצמי.
אוהבת אותך.
אורטל
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר